ט"ו בשבט
איזה יופי! הטבע חוגג.
אז הנה אחרי תחזיות "מייבשות",דווקא זוכים אנו למים רבים..
והטבע-בשלו..הוא לא מאזין לתחזיות..הוא פשוט לובש ירוק.
דשא רענן ממלא את הארץ ושפע פרחי פקעות, עשבי מאכל, עשבים למיניהם, שיחים ועצים מלבלבים ופורחים - אין כל ספק - הטבע חוגג!
ואנחנו - מתפנים לרגע משגרת יומנו, כדי להתכופף מטה אל האדמה.
להתפעל ולהודות וגם לקחת חלק ולהוסיף את שלנו במלאכת הנטיעה והשתילה.
כל שנה אותו דבר, ובכל זאת האם עצרנו לרגע להתבונן בפנימיות החג הזה?
כמו בכל חג, גם כאן חבוי רובד של סוד וקדושה הטומן בחובו אור גדול לפנימיותינו. כל מה שנדרש מאיתנו זה להסכים לעצור, להתבונן, להפנים -
מלשון לקחת פנימה - את הדברים, ולתת להם לחולל בנו .
ט"ו בשבט. רוב השנה פנינו נשואות מעלה לשמיים.
לא תמיד זה היה כך. מתישהו במהלך ההיסטוריה - העלינו את אלינו לשמיים, איחדנו אותם לאל אחד ואף הענקנו לו איכות זכרית.
על המעבר הזה ניתן לאמר הרבה, אך לענייננו נסתפק בהכרה כי במהלך המעבר הזה התרחקנו מאימנו - האדמה.
ושוב, גם על הפירוד הזה ניתן לאמר הרבה, ונראה כי כיום מדברים בו יותר ויותר - על הצורך לחזור "לקחת בחשבון" את האדמה.
העולם כולו עסוק בהתחברות המחודשת לאדמה, בהכרה במשאביה ההולכים וכלים, ובמציאת דרכי פעולה כיצד להפסיק לפגוע בה, לכבד את הקיים ולמזער את הנזקים שכבר נעשו..
אבל בואו נעזוב אותנו ונחזור לאדמה.
הרי זה החג שלה - אז בואו נקשיב לה.
בתוך האדמה, שוכבים להם זרעי, פקעות ושורשים.
כמו בתוך רחם גדולה נמים להם בבטחה,
יונקים את המים והמזון הדרושים להם, ומתפתחים.
המוני פוטנציאלים המחכים לרגע שלהם.
ואז הוא מגיע, והפוטנציאל המגולם בשפע צורות - יוצא לדרכו.
כל כך פשוט לכאורה, אה? אך איזה רגע רב קסם ומשמעותי זה.
וכמה יכולים אנו ללמוד ממנו.
כל החיים על פני האדמה מוחזקים על ידי כוח הכבידה.
הסיבה שאיננו מרחפים בחלל, אלא חיים עם שתי רגלינו על הקרקע: עובדים,מבלים ,יוצרים ילדים, בונים בתים... חיים חיים שלמים
מתאפשרת קודם כל בשל חוק המשיכה הקיים בינינו - הגוף הקטן
לבין האדמה - הגוף הגדול. חוק זה תקף עבור כל גוף המתקיים כאן.
והנה זרע אחד קטן - וביליארדים שכמותו - כנגד כל הסיכויים - פורץ לו את עטיפתו, פורץ את מעטה האדמה, ובוקע.
אותה אדמה שהזינה אותו, חיממה ואפשרה לו לגדול בתוכה.
זרע אחד קטן - איך הוא מעז?מאיפה הוא שואב את כוחו?
אז זהו שממש כאן, חבוי לו הסוד.
הכוח שמאפשר לפוטנציאל הטמון באדמה להתעורר ולהגשים עצמו בשפע צבעוני ופורח, הוא אותו הכוח השר בתוכנו פנימה למן הרגע שאנו נולדים,
ודוחף כל אחד ואחת מאיתנו למצוא את הדרך הייחודית שלו לפרוח, להדיף ניחוחו, להשפיע את פירותיו לעולם.
זהו הכוח שמרים אותנו שוב ושב מן הכובד,
שמתגבר על חבלי המשיכה מטה ומעיר אותנו מאפר נפשנו - בכל פעם מחדש.
זהו כוח הצמיחה - כוחה של הנשמה.
ט"ו בשבט הוא חגיגה לא נגמרת בשלל צבעים.
הטבע פורץ מבעד לדלתות ולקירות
ומשדל אותנו לצאת אליו ולחגוג עימו שוב כמו ילדים...
את היופי, את החיים, את יכולת ההתחדשות והפריחה.
את אפשרות הרוח - לגבור על הכבלים ולצמוח.
את היותנו חיים ונוכחים לקחת חלק בחגיגת החיים כאן על פני האדמה.
אז בוא נצא אל הרוח ואל האדמה, והלוואי שנזכור תמיד כי זהו מקומנו בבריאה. ט"ו בשבט שמח לכל הברואים!
יעל גביש-אישה שאוהבת להיות אישה,אם לשלושה[ומגדלת חמישה עם בן זוגי],מטפלת בתהליכי גופנפש,מלווה אימהות ותינוקות דרך עיסוי ובייבי יוגה,מנחת מעגלי נשים,לידה,בת מצווה ועוד,מלווה נשים במסעות אישיים,מנחת טקסי מעבר משמעותיים בטבע.
